פרק א'

בדרך להגשמת חלומות עוצרים בכתיבה

כשהייתי ילדה, אני זוכרת את עצמי מסתובבת ברחוב סוקולוב בחולון יחד עם סבתי שמחה ז"ל, הסבתא המתוקה בעולם שהייתה מקושטת בתכשיטים All over. עירקית אמיתית שלא מורידה לעולם את עשרות הצמידים המרשרשים על היד ובכל אצבע לפחות 2 טבעות, מלא זהב, מלא אבנים וכמה שיותר כבד, כך יותר טוב... בכל סיבוב שלנו ברחוב הזה, הייתה עוצרת, משתאה ובוהה בכל חלון ראווה של חנויות תכשיטים שניקרים בדרכנו, כמו עורב שקלט נצנוץ באמצע מדבר... כאילו שאינה הייתה חנות תכשיטים מהלכת בעצמה. אז לא הבנתי שכל דבר שקורה לנו בחיים, קטן ככל שיהיה וחסר משמעות בעינינו, יש לו השפעה עצומה על חיינו, ונראה שסבתא שמחה המיוחדת והטובה שלי, בלי שתרצה, השפיעה עמוקות על חיי ועל ההחלטות שקיבלתי בהמשך הדרך, כמו ההחלטה הגדולה בחיי - להיות צורפת ומעצבת תכשיטים.

כ"כ הרבה ציטוטים ומשפטים נכתבו על חלומות: "חלומות נועדו להתגשם", "לחלומות אין גיל" ובכל זאת, על מנת שחלומות ייתגשמו צריך את הרצון הגדול שלנו ויותר מרצון - צריך אומץ. וכוחות. הרבה מזה.

חלומות שמתגשמים ברגע יש רק באגדות, ובאגדות לא מראים לנו כלל את הקושי, לא מספרים דבר על המאמצים, על הלילות ללא שינה, על הוויתורים ועל העבודה הקשה... ועם זאת, בחרתי בדרך הלא פשוטה אך המספקת, בדרך המעייפת אך המעוררת. בחרתי להגשים חלום!

קצת לפני גיל 40 נפל הפור וההחלטה ייצאה לדרך... נרשמתי ללימודי צורפות ב"יעל שקדי", לא כדי להפוך לאיזה מותג תכשיטים, את זה אפילו לא חלמתי בלילות הכי עייפים שלי, אלא רק כדי לעורר לי את הנפש ולעסוק מעט במה שאני אוהבת, מה שלא עשיתי אמממממ.... 40 שנה בערך. וכך, לראשונה בחיי עשיתי משהו שהוא אך ורק לעצמי, לנשמה, ללב, ובכל יום שני בין השעות: 16-22 דילגתי לכפר סבא, ללימודים, שכחתי מהכל ופשוט נהנתי לצרוף, אבל ממש! ובזמן שצרפתי מתכות, בסתר ליבי ובשקט מופתי (כי לא היה לי את האומץ אפילו לחשוב על זה) צרפתי לי חלומות של מותג תכשיטים... אז הכנתי שרשרת לחברה, טבעת לאהוב ליבי, תכשיט לאמא ולאחותי ולכל מי שבעצם חגג יום הולדת :)

ובלי שארגיש, יותר בליטופים מאשר דחיפות... אסף, אהובי, שהעז לחלום הרבה לפניי, דאג לעודד, לתמוך, להזין לי את החלומות ולעזור לי צעוק אותם בקול רם. אם לא הוא, הבלוג הזה לא קיים ואני עדין קמה בכל בוקר לעבודה שאני לא אוהבת.

היום אני לא רק אומרת את זה. אני צועקת את זה!

זו אני בסרטון עפה באוויר מההזמנות הראשונות שלכן...

הבלוג הזה הוא כדי לשתף אתכם בתהליך, לשתף אתכם ברגעים האלו שלא מראים לנו באגדות,

גם בהצלחות ובחוויות וגם בימים היותר או פחות מוצלחים, בייאוש, בשמחה, במכירה הראשונה, באהבה שמתפרצת כמו סופה, בפחדים שעוטפים כמו שמיכה... אבל לא רק, זהו יומן מסע של הגשמת חלום עבורי, למזכרת, לילדות שלי, לתת השראה למי שייתקל ויקרא וגם כי למדתי שכתיבה זה חלק סופר חשוב ומשמעותי על מנת שחלומות ייתגשמו, כי לא מספיק רק לחלום אותם או לדבר אותם, צריך לכתוב אותם.

הדרך להצלחה מלאה בעליות ומורדות אך היא בעיקר מלווה באמונה חזקה, שלא תמיד שלך, לפעמים היא יותר של האוהבים שסובבים אותנו שעוזרים ומזכירים לנו להאמין בעצמנו, בעיקר בימים שאנחנו כבר לא.

אם הצלחתי לנגוע פה באחת / שניים והערתי אצלכם חלומות ישנים ואולי טיפת אומץ רק לחשוב עליהם, לא חייב בקול רם, גם בשקט, בשקט בתוך הלב זה המון.

אני את שלי עשיתי.

לילה טוב חלומות מתוקים!